הראל חברה לביטוח בע"מ נ' פיליבה - פסקדין

פסק דין

המבקשת מבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט קמא (השופט דאוד מאזן) מיום 20.5.10, לפיה קיבל את הבקשה להביא ראיות לסתור את קביעות הועדה הרפואית של ביטוח לאומי שקבעה שלא נותרה נכות צמיתה בתחום האורטופדי וכי אין קשר סיבתי בין התאונה לצפצופים באוזניים. המשיבה מתנגדת לבקשה.

כפי שציין בית המשפט קמא, הבאת ראיות לסתור מיועדת למקרים מיוחדים וחריגים, כאשר יש פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, שינוי מהותי במצבו של הנתבע, פער בין ועדות שונות של המל"ל, או התעלמות הועדה הרפואית ממצבו של הנפגע. ואולם, ביישום המבחנים לפי הפסיקה, שגה בית המשפט קמא.

אשר לנושא אף אוזן וגרון, עולה מחוות דעת המומחה שעל קביעתו הסתמכה הועדה, שהוא ביסס את העדר הקשר הסיבתי על כך שהמשיבה התלוננה לראשונה על הצפצופים תשעה חודשים לאחר התאונה. ואולם, כעולה מהתיק הרפואי, המשיב התלוננה לראשונה ביום 16.6.06, 12 יום לאחר התאונה. מכאן, שהמומחה התבסס על עובדה מוטעית. לפיכך, בדין קיבל בית המשפט קמא את הבקשה להבאת ראיות לסתור בנושא אף אוזן וגרון.

אשר לנושא האורטופדי, אין בסיס לחששו של בית המשפט קמא, כי לא כל התיק הרפואי הקודם עמד בפני הועדה. הועדה הזמינה את הכרטיס הרפואי ואין לייחס חשיבות רבה לכך שלא ציינה את פירוט הרישומים אלא בצורה כללית. אין גם לייחס חשיבות לכך שהועדה הרפואית הראשונה אמרה שהפגיעה הנראית בצילום אינה מתיישבת עם מנגנון החבלה, בעוד הועדה העליונה לעררים אומרת שהפגיעה אינה נושאת אופי חבלתי. אין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד, וכוונת שני הדברים זהה. אשר לסתירה בין קביעת הועדה לנכות כללית בדבר הגבלה קלה בתנועות עמ"ש מותני לבין קביעת הועדה הרפואית לפיה "לא גילתה כל הפרעה המתבטאת באחוזי נכות", אין מדובר בסתירה המחייבת הבאת ראיות לסתור. ההבדל הזה קל מאד, ויש לשמור את עילת הסתירה בין הועדות להבדלים גדולים יותר, שהם המקרים הראויים (ע"א 5779/90 הפניקס נ' טיארה פ"ד מה (4) 7). זאת ועוד, כעולה מבדיקת הועדה הרפואית לענין נכות בעבודה, המשיבה "הפגינה" הגבלה בתנועות, כאשר תנועות מסוימות היא עושה ללא קושי ותנועות אחרות המפעילות רכיבים דומים של הגוף הפגינה קושי. לכן, הועדה לא האמינה לה ולא קיבלה את טענתה על ההגבלות. לעומת זאת, בועדה לענין נכות כללית, היא לא סתרה את עצמה בתנועותיה. זה כנראה ההסבר להבדל הקל בין שתי הועדות, ובהבדל קל זה, אין זה מוצדק לאפשר למשיבה לשוב ולבחון האם היא יכולה הפעם להפגין הגבלה לאורך כל החזית. תלונותיה של המשיבה נבדקו על ידי שתי ועדות רפואיות לענין נכות שהגיעו למסקנה דומה. לפיכך, באשר לנושא הנכות האורטופדית, לא היה בסיס מספיק לקבלת הבקשה להבאת ראיות לסתור.

על כן, אני מקבל את הבקשה באופן חלקי, דן בבקשה כבערעור לענין הנכות האורטופדית, מקבל את הערעור ומבטל את החלטת בית המשפט קמא להתיר הבאת ראיות לסתור בנושא הנכות האורטופדית.

המשיבה תשלם למבקשת הוצאות הבקשה בסך 2,000 ₪.

ניתן היום, ט"ו כסלו תשע"א, 22 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: